מתי עושים שינויים לבריאות?

לפני כמה ימים ישבנו כמה חברים וקשקשנו. דיברנו על אורח חיים בריא – בדרך כלל אלה שיחות מקניטות שבהן בני שיחי מתמקדים במה הם יפסידו וכמה נורא זה יהיה לחיות בריא, ואני מסבירה (בפעם האלף) שאין מדובר בחיי סיגופים וצומות.

הגדיל לעשות אחד החברים שאמר – "אני מעדיף לחיות כמה שנים פחות, ולהנות מכל רגע". עכשיו, המשפט הזה יכול להוציא ממני הרצאה של שעה, אותה חסכתי לשנינו. מה שכן, נזכרתי בימים האחרונים של הרב עובדיה ז"ל, ואיך אנשים "ויתרו" על שנה מחייהם כדי "לתרום" לו עוד חיים. בעצם כשאנחנו מגיעים לרגע האמת, אנחנו לא באמת מוכנים לוותר…

נכון, כשאנחנו צעירים ובריאים, קשה לנו לחשוב על כך שאנחנו תורמים במו ידינו (המושטות לבורקס) ורגלינו (השובתות מתנועה) לבריאות ולחולי העתידיים שלנו. כאן ועכשיו! אכול ושתה כי מחר…

אבל יותר מפעם אחת המחר הזה מגיע בדמות מחלה כרונית כלשהי:

מחלת לב, סוכרת, יתר לחץ דם… קשה לנו לדמיין את המשמעות של מחלה כרונית: הגבלה בפעילות – לא כי מישהו אוסר עלינו, אלא כי אנחנו "לא מסוגלים לזוז". לקיחת תרופות באופן קבוע "כמו זקנים", או חס וחלילה סיבוכים הנגזרים מהמחלות האלה.
בקיצור, התשלום של "לחיות כמה שנים פחות" יכול להגיע עם בונוס של כמה שנים רעות.

לעומת זאת, לשלם בתשלומים על איכות חיים עתידית נשמע לי דיל לא רע בכלל. להכניס להרגלים כמה מזונות שעדיין אינני מכיר, ולפתח פעילות גופנית מהנה, בתמורה לירידה בסיכון לחלות, או עיכוב ועצירה של מחלה כרונית זה בהחלט משתלם.

ומה עם הוויתורים?

אחרי שמכניסים לחיים את מה שטוב ועוזר, באמת שקל להשאיר משקאות ממותקים, מזון מהיר, מזון מוכן ועוד כמה דברים מחוץ לצלחת שלך. היתרונות של הפעלת יכולת הבחירה שלך לטובתך שווים הרבה יותר.

האדם הוא יצור מוזר – כשאנחנו צעירים, לא אכפת לנו מה יהיה כשנזדקן. כשאנחנו זקנים, נדמה לנו שזה כבר לא שווה, "לי זה כבר לא יעזור". אבל זו מחשבה לא נכונה! מחקרים מראים שכל שינוי כזה שנעשה, בכל גיל, יכול להשפיע על מצב הבריאות הנוכחי שלנו ועל העתיד. שיפור ביכולת התנועה משפיע על מצב הרוח ועל החיוניות, ומוציא גם אנשים מבוגרים ממצב של אדישות ודיכאון.
שיפור בתזונה משפיע על מדדי בריאות שונים ויכול אפילו להפחית את צריכת התרופות. אפשר להביא לשינויים אלה בכל גיל!

להזמנת הרצאות על האפשרות לשנות, התקשר/י עכשיו 052-8549364